זה רק חלום. האומנם?

איך יכול להיות שיש דבר אחד שמשותף כמעט לכל האנשים, לתינוקות ולמבוגרים, למורה ליוגה ולעורך דין, לאמריקאי ולהודי, לנזיר ולאיש המכירות, דבר שקורה לכל אדם, מאז ומתמיד, בכל מקום בעולם, ולמרות זאת אנחנו מייחסים לו כל כך מעט חשיבות בחיי היום יום?

מאז שהייתי קטנה, חלומות מאוד סיקרנו אותי. בכל בוקר כשהייתי מתעוררת וזוכרת את החלום שלי, הייתי רצה לספר לאמא שלי בהתרגשות ובניסיון לקבל הסבר לדבר המיוחד הזה שחוויתי בלילה. התשובה שלה, שהייתי שומעת לרוב ושבטח רובכם שמעתם גם במהלך החיים, הייתה שזה היה רק חלום, שאין לכך שום משמעות ושאני יכולה לשכוח ממנו ולהמשיך ביום שלי. התשובה הזאת מעולם לא סיפקה אותי, מה גם שאני זוכרת בבירור את אמא שלי מספרת על החלומות שלה לי ולאחרים, אמנם בלי ניסיון להבין או לנתח אותם לעומק, אבל תמיד היה לה צורך להוציא אותם החוצה, לשתף אחרים ולחפש איזה קצה חוט של היגיון. בכולנו טמון רצון וסקרנות להבין את עצמנו, את הנפש שלנו וגם את את החלומות שלנו, וזה דבר טבעי ובסיסי, אפילו אם זנחנו כבר את הניסיון לזכור ולהבין אותם.

הסקרנות הזאת לא מגיעה משום מקום, זה אך טבעי שכל דבר שמעורר את הרגש שלנו גם יסקרן אותנו, גם אם הדבר נראה לא הגיוני. אך בחלומות שלנו דווקא יש הרבה היגיון, בזמן החלום אנחנו עדיין מרגישים כאב או אשמה, אנחנו מנסים לקבל החלטות חשובות, חושבים או מרגישים דברים שונים לגבי אנשים שונים כמו פחד, אהבה ועוד. מה שנותן תחושה של חוסר היגיון, זה שבחלום אנחנו משוחררים מדפוסי מחשבה מסוימים, ממסננות ומאגו. אפשר להגיד שזה זמן קדוש וטהור שבו מידע מגיע ומתגלה בצורה הנקייה והגולמית ביותר. אמנם ההיגיון שם לא פועל בצורה שאנחנו מכירים מחיי היומיום שלנו אבל הוא בהחלט פועל, בצורה הכי אותנטית. ההיגיון של החלום לא פועל לפי החוקים הרגילים, אלה המקובלים והידועים לנו, ודווקא בגלל זה הוא יכול לעזור לנו לעקוף את אותם המחסומים שמונעים מאיתנו להכיר את המקומות העמוקים ביותר בנפש שלנו.

הסמלים שמופיעים בחלומות שלנו בדרך כלל יגיעו מהמקום שפרויד כינה “הלא־מודע”. לפי פרויד, הלא־מודע הוא “ארץ פראית” אשר מכילה זכרונות, טראומות, פחדים ותשוקות מודחקים, הנמצא בתודעתו של כל אדם. אמנם החלק הזה לא גלוי לנו, אך הוא משפיע על הרגשות והמעשים שלנו, ובעצם על כל ההתנהלות שלנו. לפי פרויד, הגישה למאגרים הלא מודעים הללו מתאפשרת על ידי היפנוזה, אסוציאציות או פירוש חלומות.

קרל יונג, כמו שאתם ודאי יודעים, היה תאורטיקן, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, שהתחיל את דרכו כתלמידו של פרויד, והוא התעניין באופן מיוחד בקשר בין בין הפסיכולוגיה למיסטיקה. הוא טיפל במספר רב של אנשים באופן פרטי, בין היתר גם דרך פירוש חלומות. יונג לא הסתפק בתיאוריה הבסיסית והמוכרת של פרויד על המודע והלא־מודע, הוא הרגיש שמשהו נוסף חסר שם ולכן הוא לקח את אותה התאוריה והרחיב אותה. הוא טען שמעבר ללא־מודע האישי של כל אדם, קיים גם לא־מודע קולקטיבי. את הלא־מודע הקולקטיבי הגדיר יונג כמאגר מידע משותף לכל אדם בעולם ללא הבדל דת גזע מין או תרבות, המאגר הזה מאוחסן אצלנו בתודעה ומכיל מידע סימבולי שמלווה את כל האנושות מתחילתה ועד עצם היום הזה. כמו הלא־מודע האישי, לרוב אין לנו גישה יום יומית גם ללא־מודע הקולקטיבי, אך הוא משפיע במידה רבה על ההתנהלות היומיומית ועל תפיסת המציאות שלנו.

יונג טען שהמידע שיש לנו על כל דבר הוא שילוב של הידע שצברנו במהלך החיים מתוך התנסויות וחוויות, וגרעין ידע שאיתו הגענו לעולם, והוא הלא־מודע הקולקטיבי. לדוגמא, המידע שיש לנו על “אמא”, הוא אוסף החוויות וההתנסויות שעברנו ביחס לאמא שלנו, ואמהות אחרות שהכרנו או שמענו עליהן, בשילוב עם מידע שנולדנו איתו לעולם לגבי התפיסה של מה זה אמא, תפיסה שאנחנו חולקים עם כל יצור חי באשר הוא.

דרך ההסתכלות הזאת יכולה ללמד אותנו רבות גם במה שנוגע לפירוש חלומות. אם נרצה לדוגמא לפרש חלום על ים, נוכל לחקור את המשמעות הסמלית של ים ושל מים. לפי מסורות רבות הים והמים משולים לרגש שלנו. אפשר בדרך כלל להסיק שים סוער בחלום יספר על תקופה של סערת רגשות והצפה רגשית. ומנגד ים רגוע וצלול יכול לספר על תקופה של שקט ורוגע בחייו של החולם. אבל זהו פירוש שלוקח בחשבון רק את הלא־מודע הקולקטיבי. כדי לפרש את החלום בצורה הטובה ביותר עלינו לפנות לאדם החולם ולבדוק האם ים מעלה בו תחושה מסוימת, או מזכיר לו משהו. ואם כן, מה? יכול שעבורו הים הוא מקום בטוח, או דווקא מקום מפחיד. ויכול להיות שבים הוא פגש את אהבת חייו… לפי המידע שנקבל מהחולם, נוכל לשפוך עוד ועוד אור על המסר שמגיע מהחלום.

לאחר מכן נוכל להתחיל להסיק גם מסקנות. נבדוק איזו משמעות חזקה יותר אצל האדם החולם – הקולקטיבית או האישית. אם למשל מדובר באדם שטבע בים בילדותו, יש סיכוי טוב שבחלום על ים המשמעות האישית תקבל יותר משקל. נבדוק גם איזה פירוש יותר רלוונטי ומתאים כרגע לחייו של החולם?

וכך נמשיך ונצלול לעומק החלום, ניקח חלקים וסמלים נוספים שמופיעים בו ונבדוק את המשמעות הלא־מודעת שלהם, האישית והקולקטיבית. מה קרה בים? האם היו שם עוד אנשים? מי הם היו? וכן הלאה. מה היו התחושות שם, פחד, שמחה, אדישות? וכך נתחיל לאסוף תשובות, להרכיב את הפאזל הסמלי של החלום ואולי לבסוף גם לפתור את החידה הגדולה – להבין את המסר של החלום. על ידי שאלות סקרניות, חקירה ושיח פנימי האדם החולם יכול לקבל הצצה, לעיתים אפילו מאוד ברורה לתכנים עמוקים ורלוונטים שמגיעים מהתת־מודע שלו.

בבגרותי התחלתי לתעד את החלומות שלי במחברת כל בוקר, למשך תקופות ארוכות. אחד הדברים הכי מרתקים שאפשר לעשות הוא לעקוב אחרי החלומות שלנו וללמוד את שפת החלומות האישית שלנו. גיליתי דברים מדהימים על עצמי, על הצורה שבה הנפש והתודעה שלי תופסות את העולם, על אנשים, מקומות וחפצים, ועל מה שהם מסמלים עבורי. גיליתי חלומות שחוזרים על עצמם וגיליתי גם מה הם מספרים לי על עצמי.

זכירה, תיעוד ושיתוף של חלומות היא תרגול שהולך הרבה שנים אחורה, וניתן למצוא תיעוד על כך בתרבויות ובדתות רבות. בדתות מסוימות תרגול החלימה נחשב כתרגול רוחני גבוה וחשוב ביותר.

במצרים העתיקה למשל, וגם בבודהיזם הטיבטי, חלימה הייתה תרגול משמעותי ועיקרי. היא סימלה בין היתר את המעבר של הגוף בין החיים למוות. המעבר בין הערות לשינה, בין המציאות לחלום, היה מעין תרגול מקדים של רגע המוות, מַעֲבָר למקום בו הכל שלם ואותנטי. בתרבויות אלה ועוד היה גם שימוש בצמחי חלימה, שהיו מעודדים את זכירת החלומות ותמכו גם בחלימה צלולה. צמחים כמו אפונת הפרפר ולוטוס כחול נחלטו בכדי לתמוך בתרגול המקודש של החלימה. במצרים נמצאו איורים של פרח הלוטוס הכחול חקוקים בפירמידות.

בחלימה המסורתית קיים בדרך כלל טשטוש של הקו הדק בין המציאות והדמיון. ישנם שבטים באפריקה שבהם מה שהאדם עובר בחלומו לא מופרד בשום צורה ממה שקורה בחייו. המסרים שמגיעים בחלומות הם חשובים לפרט וגם לשבט כולו ויש להתייחס אליהם בכבוד הראוי. כל אדם בשבט מחויב לשתף את החלומות שלו בגלל שיכול להיות שהם נושאים בתוכם מסרים שחשוב שכל השבט ידע עליהם ויפעל לפיהם. בתרבויות אחרות נהוג להאמין שהחלום הוא מצב שבו האדם נמצא בו כל הזמן, שאין הפרדה בין הלילה והיום, ושהכול הוא חלק מאותו הדבר שנחווה בצורה קצת שונה. בתרבויות הללו מאמינים שאנחנו בעצם חולמים כל חיינו, ועבודתנו היא תרגול רוחני שבסוף יביא אותנו לרגע ההתעוררות, ההבנה שהכל הוא בעצם חלום שבו הכל אפשרי.

לכל אדם יש מערכת יחסים מעט שונה עם החלומות שלו, יש כאלה שזוכרים כל חלום, ואפילו שמתעדים את חלומותיהם מדי בוקר. יש כאלה שזוכרים מדי פעם ויש גם כאלו שלא זוכרים אותם בכלל או רק לעיתים רחוקות. יש אנשים שחולמים חלומות נבואיים, כלומר שדברים שהם חלמו פתאום מתגשמים, ויש כאלה שנכנסים לחלימה צלולה ומודעת בקלות, כלומר מצב שבו האדם החולם יודע ומודע לכך שהוא נמצא בחלום. מערכת היחסים של כל אדם וחלומותיו היא משהו אישי ופרטי וכמובן נתון לבחירתו עד כמה להעמיק בה. כשאדם משקיע במערכת היחסים הזו, הוא מעמיק את הקשר שלו עם עצמו, עם חלקים נסתרים בו שרוצים להתגלות ועם המקומות העמוקים ביותר בנפשו.

מבחינתי החלום הוא המטפל הטוב ביותר. זו כמו מתנה שקיבלנו ושאנחנו עוד לא יודעים איך לפתוח אותה ולהשתמש בה. אמנם שפת החלום מרגישה לפעמים כמו חידה שאין לנו זמן וכוח לפתור, אבל השפה הזו היא השפה הצלולה ביותר של הנשמה שלנו, או אם אתם מעדיפים – של התת־מודע שלנו. זוהי שפה ככל שפה, ואם נרצה נוכל ללמוד אותה, להבין אותה ואפילו לדבר אותה. נוכל להפוך אותה מחלום למילים, לתובנות ומעשים, ולבסוף, ואולי זה הדבר הכי חשוב, גם להשתמש בה למען התפתחות שלנו.

***

למי שמסוקרן לדעת עוד על עולם החלומות, אורין מעבירה את הסדנא: מבוא לשפת החלומות בזום ביום שבת 21.1. לפרטים נוספים והרשמה – לחצו כאן.